להחזיק מרחב בטוח
ליצור מסגרת ברורה ומקצועית, שבה אפשר להרפות, להתנסות ולהשתתף בלי צורך להוכיח דבר.
נעים להכיר
כבר שלושים שנה אני מלווה אנשים וקבוצות. אני מביא איתי ניסיון רב בחינוך, בהובלה ובהדרכת שטח, אבל יותר מכול, אני מביא איתי עניין עמוק באנשים ובשאלה מה עוזר להם להרגיש שייכים, משמעותיים וחיים.
אני בוגר סיירת מטכ״ל, מדריך ומכשיר מדריכי שטח, בוגר תוכנית מנדל למנהיגות נוער, מייסד המשעול השלישי ומפתח שיטת אויקו-תרפיה.

הגישה שלי להנחיה
במהלך השנים למדתי שלהוביל קבוצה אינו רק לדעת לאן הולכים, לתכנן היטב ולפעול בביטחון. הובלה היא גם היכולת לעצור, להקשיב, להבחין באדם ולזכור שלכל אחד יש דרך ומשעול משלו גם אם היא סלולה על אותה האדמה.
ליצור מסגרת ברורה ומקצועית, שבה אפשר להרפות, להתנסות ולהשתתף בלי צורך להוכיח דבר.
להקשיב למה שנאמר ולמה שעדיין לא נאמר, לכבד את הקצב האישי ולזהות את הכוחות שכל אדם מביא איתו.
לחבר בין חוויה, שיחה ועשייה, ולעזור לקבוצה לעבור בהדרגה מהיכרות אל אמון, שייכות ויוזמה.
הדרך שלי
גדלתי בקיבוץ חניתה, בין החורש הגלילי, שבילים, גבולות ואופק פתוח. מאז ומתמיד נמשכתי להרפתקה, לאתגרים ולמפגש עם אנשים. אני אוהב ללמוד, ליצור דבר שלא היה קודם ולראות קבוצה של אנשים זרים הופכת בהדרגה למקום שיש בו אמון, שייכות וחיים.
השירות בסיירת מטכ״ל העמיק בי את החיבור לשטח ולימד אותי אחריות, התמדה, עבודת צוות ויכולת לפעול בתוך מציאות משתנה. אבל השנים הרבות כמדריך וכמנחה לימדו אותי דבר נוסף, לא פחות חשוב: הובלה אמיתית מתחילה בהקשבה. היא אינה דוחפת אדם אל יעד שנבחר עבורו, אלא עוזרת לו לגלות את הכוחות, הקצב והדרך שלו.
גם אני עברתי שינוי. בתחילת דרכי חשבתי שהובלה פירושה לדעת, להחליט, לכוון ולפתור. בהדרגה למדתי שהשפעה עמוקה נוצרת לעיתים דווקא כשאני מפסיק לרגע לדעת, כשאני מאבד אחיזה ומקשיב יותר, לאחרים ובעיקר לעצמי, לרגשותיי ולתחושותיי שהוכחשו או הודחקו.
היום אני מבקש ליצור עבור אנשים מרחב שיש בו גם כיוון וגם חופש, גם ביטחון וגם סקרנות, גם עשייה וגם שקט. מרחב שבו לא אומרים לאדם מי עליו להיות, אלא עוזרים לו לפגוש מחדש את מה שכבר חי בו.
במהלך השנים ראיתי שוב ושוב כיצד הליכה קצרה, אש שנדלקת יחד, משימה פשוטה או רגע של שקט מול נוף מאפשרים לאנשים להיפגש אחרת. לא רק דרך מילים, אלא גם דרך הגוף, הידיים, הסקרנות והנוכחות.

הבית שלי
נשוי לדגנית. גרים בנווה זיו עם ילדינו: ליאור, תמרה ועומר וכמובן הכלבה צ'יקלה ושש תרנגולות

ידע, הכשרה וניסיון
מאז שהתחלתי לעבוד בחינוך בשנת 1995 צברתי שלושים שנות ניסיון בהובלת אנשים, צוותים ותהליכים, בשטח ובמערכות חינוכיות.
ניסיון בהנחיית סדרות שטח, מסעות ותהליכים קבוצתיים, בבניית רצפים חינוכיים ובהכשרת מדריכים. משנת 2019 ניהלתי את אזור הצפון בחוגי הסיירות של קק״ל, הובלתי פעילויות למאות חניכים וליוויתי מאות מדריכים ומדריכות.
בעל תואר שני במדעי הקרקע, המים ואיכות הסביבה מהאוניברסיטה העברית, עם היכרות עמוקה ואהבה רבת שנים לטבע הישראלי.
בוגר סיירת מטכ״ל ותוכנית מנדל למנהיגות נוער, בעל ניסיון בניהול מערכות חינוכיות, בגיוס ובהובלת צוותים, בניהול סיכונים ובהפיכת רעיון לתוכנית שפועלת במציאות.
מניסיון נולדה דרך
אחרי שנים של עבודה עם אנשים בטבע, התחדדה בי שאלה אחת:
כיצד אפשר לעזור לאנשים בפרק החיים שאחרי שנות העבודה האינטנסיביות לא רק למלא את הזמן, אלא להרגיש שוב שייכות, חיות, כיוון ומשמעות?
מתוך השאלה הזאת הקמתי את המשעול השלישי ופיתחתי את שיטת אויקו-תרפיה. חיברתי בין שלושה עולמות שמלווים אותי כל חיי, טבע, קבוצה ועשייה. הטבע מאפשר להאט ולהיפגש מחוץ לתפקידים ולשגרה. הקבוצה יוצרת קשר ושייכות. העשייה הפשוטה מחזירה לידיים ולגוף תחושת יכולת, סקרנות וחיים.
אני מאמין בכבוד לניסיון החיים, בהקשבה שאינה ממהרת לתת תשובות, בכוחה של קבוצה ליצור שייכות וביכולתו של כל אדם להמשיך להתפתח, ליצור ולתרום. חשוב לי לפגוש אנשים לא דרך גילם, הקשיים שלהם או התפקידים שסיימו, אלא דרך הכוחות, הסקרנות והאפשרויות שעדיין נמצאים בהם.
משעול הוא דרך צרה שנוצרת תוך כדי הליכה. עבורי, המשעול השלישי הוא הדרך החדשה שאנחנו מפלסים בעזרת תבונת השנים, ניסיון החיים והמתנות שעוד מבקשות לצאת אל העולם.
תפקידי כמנחה אינו לומר לאדם לאן ללכת, אלא לעזור לו לזהות את המשעול שלו וליצור את התנאים שבהם יוכל להתחיל ללכת בו.